פריקת כתף קדמית

רקע:

לכתף האנושית טווח תנועה עצום המאפשר לנו להשתמש בגפיים העליונות במרחב. בכדי לאפשר טווח זה התמיכה הגרמית ביציבות המפרק נמוכה וכתוצאה מכך מדובר במפרק עם אחוזי הפריקות הגבוהים ביותר בגוף האדם.

התפקוד התקין של הכתף תלוי בשרירים, גידים, עצבים, רצועות ומבנים נוספים שמאפשרים זאת ע״י פעולה מורכבת ומסונכרנת. מבנים אלו אחראים לשמירת ראש עצם הזרוע (humerus) מול המשטח המפרקי שם עצם השכם (scapula) הנקרא גלנויד (glenoid) בזמן הפעלת הזרוע.

המבנה הלא גרמי החשוב ביותר למניעת פריקות חוזרות נקרא לברום (labrum), מעין טבעת גמישה המחוברת להיקף הגלנויד ומגדילה את שטח פניו. אל הלברום מתחבר שק רקמה רכה הנקרא קופסית (capsule) העוטף את המפרק.

בפריקה של הכתף ראש עצם הזרוע מוסט באופן חלקי (תת פריקה subluxation) או מלא (פריקה dislocation) מהגלנויד.

צפו: הדמיית הטיפול מלווה בהסבר

נגן וידאו

לפרטים נוספים התקשרו

או השאירו פרטים

גורמים:

ברוב המקרים, פריקה מלאה של הכתף נגרמת לאחר חבלה משמעותית או תנועה חדה מעל לגובה השכם.

הפריקה השכיחה ביותר בכתף (מעל ל 90%) היא פריקה קדמית ובה ברוב המקרים מנותק הלברום מחלקו הקדמי-תחתון של הגלנויד (bankart lesion) והקופסית המחוברת אליו נמתחת.

נזק בכתף מסוג בנקרט – םריקת כתף קדמית
פגיעה זו אינה הפיכה ויכולה להיות מלווה בנזק גרמי לעצם הגלנויד (bony bankart lesion) ו/או לראש עצם ההומרוס (hill sachs lesion). בעשורים החמישי ואילך חל שינוי ברקמות והנזק האופייני לפריקת כתף הופך להיות קרעים בשרוול המסובב.

תסמינים:

השלב החריף לאחר פריקה קדמית מתאפיין בכאב עז ועיוות בקדמת הכתף. יש צורך לפנות לגורם רפואי זמין בהקדם האפשרי לשחזור הפריקה.

בשל הנזק האופייני לפריקות, השכיחות של פריקות חוזרות גבוהה וזו עולה ככל שגיל המטופל נמוך בזמן הפריקה הראשונה ופעילותו הפיזית גבוהה.

בנוסף לפריקות מלאות חוזרות, מטופלים רבים מדווחים על תת פריקות ותחושה שהכתף ״משוחררת״. סימנים אלו גורמים לאירועים חוזרים של כאב עז וחרדה מביצוע פעולות הכרוכות בהרמת היד מעל לגובה השכם.

אבחנה:

האבחנה של פריקת כתף בשלב החריף נעשית על ידי צילום רנגטן.
בשלב הכרוני אבחנת הנזק למייצבי הכתף נעשית ע״י ממצאים אופייניים בבדיקה הגופנית שמבצע הרופא ובמידת הצורך בדיקת MRI לאחר הזרקת חומר ניגוד. במקרים בהם יש חשד לנזק גרמי משמעותי מבוצעת גם בדיקת CT.

במקרים בהם הנזק לעצם ההומרוס משמעותי, מוצמדת מעטפת המפרק (הקופסית – capsule) יחד עם גיד האינפרספינטוס לאזור השקע בעצם בכדי למנוע פריקות חוזרות.

במקרים בהם קיים חסר גרמי משמעותי בעצם הגלנויד או נזק קשה לרקמה הרכה, יש צורך בשיפור התמיכה הגרמית. פעולה זאת ניתנת לביצוע על ידי ניוד זיז עצם בכתף אליו מחוברים גידים latarjet procedure, שימוש בעצם מהאגן של המטופל או שימוש בעצם מתורם.

צפו: הדמיית ניתוח Latarjet המשמש לשחזור יציבות הכתף

נגן וידאו

לפרטים נוספים התקשרו

או השאירו פרטים

לאחר הניתוח:

השיקום לאחר ניתוח לתיקון אי יציבות בכתף המסובב ארוך וממושך, טווחי תנועה תפקודיים וכוח מספק צפויים לחזור כ 4-6 חודשים לאחר הניתוח.

השחרור מבית החולים מתבצע ביום הניתוח או לאחריו.
כאב: ניתוחים אלו מאופיינים בכאב עז וממושך שהנו חלק מהליך החלמת הגידים. טרם הניתוח יש להצטייד במשככי כאבים על פי פרוטוקול שיינתן על ידי הרופא המנתח.
קבוע: יש צורך להצטייד במקבע כתף על פי מרשם שיינתן על ידי המנתח.
טיפול פיזיוטרפי: טיפול זה מהווה חלק בלתי נפרד מהניתוח ויש לתאם תור לפיזיוטרפיסט מנוסה בטיפול בבעיות הכתף מבעוד מועד. במהלך הטיפול יש לדבוק בהמלצות הרופא המנתח. חריגה מהמלצות אלו יכולה להביא לנזק חוזר ופריקות חוזרות.

סיבוכים אפשריים:

סיבוכי ההרדמה: הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בתוספת שילוב משתנה של האמצעים הבאים: אלחוש אזורי המתבצע על ידי זריקה באזור בסיס הצוואר, הזרקת משככי כאבים לכתף והחדרת משככי כאבים דרך עירוי הנוזלים. במקרים נדירים יתכנו תופעות לוואי בחומרה שונה לתרופות אלו.

פגיעה בכלי דם: ברוב המקרים מדובר בכלי דם קטנים ובדמם תת עורי שנספג עם הזמן אך במקרים נדירים יכול להביא לנזק משמעותי.

פגיעה בעצבים: יכולה להיות קשורה להרדמה האזורית שמבוצעת על ידי מרדים או להליך הניתוחי עצמו, ברוב המקרים חולפת אך במקרים נדירים יכולה להביא לנזק משמעותי ולא הפיך כגון בחולשה, ירידה תחושתית וכאב אזורי משמעותי וארוך טווח המלווה בתופעות מקומיות וסיסטמיות (CRPS). לעתים נפגע עצב תחושתי זעיר באזור הניתוח ומופיעה תחושת כאב ורגישות יתר באזור. בניתוח לניוד העצם קיימת שכיחות גבוהה יותר של נזקים עצביים אלו.

זיהום: בשל העובדה שמדובר בניתוח זעיר פולשני במהלכו נשטף המפרק בליטרים רבים של נוזל שכיחות הזיהומים נמוכה. במהלך הניתוח ננקטים אמצעים להוריד שכיחות סיבוך זה, כגון מתן אנטיביוטיקה והקפדה על סביבה סטרילית בחדר הניתוח ובאזור המנותח. אך במקרים נדירים יתכנו זיהומים המצריכים טיפול אנטיביוטי ואף ניתוחים לשטיפת המפרק.

קישיון: הגבלת תנועה משמעותית צפויה בחודשים הראשונים לאחר ניתוח אך במקרים מסוימים מגבלה זו אורכת יותר מהצפוי ובמקרים נדירים אף מצריכה ניתוח לשחרור הידבקויות שנוצרות על ידי הגוף לאחר התיקון.

פריקות חוזרות: הספרות הרפואית מדברת על 1-15% פריקות חוזרות בתלות בסוג הניתוח, איכות הרקמה ורמת הפעילות של המטופל.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

דילוג לתוכן