השתלת בלון נספג לטיפול בקרעים בשרוול המסובב

טיפול השתלת בלון נספג מומלץ במקרים בהם:

• הקרע בגידים אינו ניתן לתיקון בגלל גודלו ואיכות השריר המחובר אליו.
• עדיין לא הופיעו שינויים ניווניים בעצמות.
• טווח התנועה הפאסיבי של הזרוע טוב.

שלבי הניתוח הארטרוסקופי:

• סקירה של הנזק על ידי מצלמה זעירה.
• כריתה רקמה מודלקת, שיוף זיזי עצם בולטים.
• שולי הגידים הקרועים עוברים הטרייה וגיד הדו ראשי במידה ולא נקרע, מנותק בכדי להפחית את הכאב בעתיד.
• מושתל בלון נספג בגודל המתאים למטופל.

לאחר הניתוח:

השיקום לאחר ניתוח להשתלת הבלון הנספג מהיר יחסית לניתוחי כתף אחרים. מדובר בהליך כירורגי קצר שלאחריו מופעלת הזרוע באופן מיידי בשונה ממקרים בהם מתוקן הגיד. יש חשיבות עליונה להפעלה וחיזוק השרירים לאחר הניתוח ובעיקר החלק הקדמי של שרירי הדלתויד על פי תדרוך מפורט שיינתן על ידי המנתח וילווה על ידי פיזיוטרפיסט. לאחר הניתוח צפוי שיפור מהיר בכאב ובטווחי התנועה. כ 6-12 שבועות לאחר הניתוח הבלון מאבד נפחו אז יש החמרה זמנית אך במרבית המקרים מופיע לאחר מכן שיפור הדרגתי שמאפשר המשך הפעלת הזרוע וירידה בכאב גם לאחר איבוד הנפח.

• השחרור מבית החולים מתבצע ביום הניתוח או לאחריו.
• כאב: ניתוחים אלו מאופיינים בכאב אך פחות מניתוחי כתף אחרים. טרם הניתוח יש להצטייד במשככי כאבים על פי פרוטוקול שיינתן על ידי הרופא המנתח.
• קבוע: יש צורך להצטייד במקבע כתף על פי מרשם שיינתן על ידי המנתח.
• טיפול פיזיוטרפי: טיפול זה מהווה חלק בלתי נפרד מהניתוח ויש לתאם תור לפיזיוטרפיסט מנוסה בטיפול בבעיות הכתף מבעוד מועד. במהלך הטיפול יש לדבוק בהמלצות הרופא המנתח. חריגה מהמלצות אלו יכולה להביא לפגיעה בתוצאות הניתוח.

סיבוכים אפשריים:

1. סיבוכי ההרדמה: הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בתוספת שילוב משתנה של האמצעים הבאים: אלחוש אזורי המתבצע על ידי זריקה באזור בסיס הצוואר, הזרקת משככי כאבים לכתף והחדרת משככי כאבים דרך עירוי הנוזלים. במקרים נדירים יתכנו תופעות לוואי בחומרה שונה לתרופות אלו.
2. פגיעה בכלי דם: ברוב המקרים מדובר בכלי דם קטנים ובדמם תת עורי שנספג עם הזמן אך במקרים נדירים יכול להביא לנזק משמעותי.
3. פגיעה בעצבים: יכולה להיות קשורה להרדמה האזורית שמבוצעת על ידי מרדים או להליך הניתוחי עצמו, ברוב המקרים חולפת אך במקרים נדירים יכולה להביא לנזק משמעותי ולא הפיך כגון בחולשה, ירידה תחושתית וכאב אזורי משמעותי וארוך טווח המלווה בתופעות מקומיות וסיסטמיות (CRPS). לעתים נפגע עצב תחושתי זעיר באזור הניתוח ומופיעה תחושת כאב ורגישות יתר באזור.
4. זיהום: בשל העובדה שמדובר בניתוח זעיר פולשני במהלכו נשטף המפרק בליטרים רבים של נוזל שכיחות הזיהומים נמוכה. במהלך הניתוח ננקטים אמצעים להוריד שכיחות סיבוך זה, כגון מתן אנטיביוטיקה והקפדה על סביבה סטרילית בחדר הניתוח ובאזור המנותח. אך במקרים נדירים יתכנו זיהומים המצריכים טיפול אנטיביוטי ואף ניתוחים לשטיפת המפרק.
5. קישיון: הגבלת תנועה משמעותית צפויה בחודשים הראשונים לאחר ניתוח אך במקרים מסוימים מגבלה זו אורכת יותר מהצפוי ובמקרים נדירים אף מצריכה ניתוח לשחרור הידבקויות שנוצרות על ידי הגוף לאחר התיקון.
6. החמרה בכאב: לאחר הירידה בנפח הבלון 10-12 שבועות לאחר הניתוח צפויה החמרה בכאב וירידה בטווחי התנועה, ברוב המקרים תרגול נכון אחרי הניתוח יביאו לשיפור הדרגתי בטווחים ובכאב לאחר אירוע זה.