התפקוד התקין של הכתף האנושית תלוי בשרוול המסובב rotator cuff. במקרים של כאבים ומגבלה בהנעת הכתף המלווה בנזק לשרוול המסובב שאינו הפיך ו/או שינויים ניווניים עם עיוות גרמי יש צורך בשינוי מבנה הכתף לשם שיפור התפקוד והורדת הכאב. הפתרון במקרים אלו הוא החלפת כתף הפוכה בה את ראש עצם הזרוע humerus הקמור מחליף משתל קעור, ואת הגלנויד glenoid מחליף משטח מפרקי קמור. מבנה הפוך זה מאפשר שימוש בזרוע למרות הנזקים המבניים בכתף דבר שאינו אפשרי במידה זהה בהחלפת כתף רגילה. לאור השכיחות העולה של ניתוחים אלו וירידת גיל המנותחים פותחו משתלים שנועדו לשמר את העצם ככל הניתן.
צפו: פרופ' אטון בראיון עם פרופ' רפי קרסו ופרופ' איתן פרידמן
צפו: הדמיית הטיפול מלווה בהסבר
נגן וידאו
טיפול זה מומלץ במקרים בהם:
- הקרע בגידים אינו ניתן לתיקון ומלווה בשינויים ניווניים בעצמות.
- שברים מורכבים בגיל המבוגר.
- איחוי לקוי של שברים.
- כשל של ניתוחים קודמים, פריקות כרוניות וגידולים.
- שינויים ניווניים עם עיוות גרמי גם ללא קרע.
שלבי הניתוח:
- חתך העור מבוצע בחלק הקדמי-צידי (Anterolaterla) או בחלק הקדמי (Delto-pectoral) של הזרוע.
- גישה למפרק תוך הסטת וניתוק שרירים.
- החלפת המשטחים המפרקיים בעוגנים מלאכותיים במבנה הפוך.
- תפירת השרירים והעור חזרה למקומם.
לאחר הניתוח:
השיקום לאחר ניתוח להחלפת כתף ארוך וממושך, טווחי תנועה תפקודיים וכוח מספק צפויים לחזור כ 4-6 חודשים לאחר הניתוח.
- השחרור מבית החולים מתבצע לרוב יום-יומיים לאחר הניתוח.
- כאב: ניתוחים אלו מאופיינים בכאב עז וממושך שהנו חלק מהליך החלמת הגידים. טרם הניתוח יש להצטייד במשככי כאבים על פי פרוטוקול שיינתן על ידי הרופא המנתח.
- קבוע: יש צורך להצטייד במקבע כתף על פי מרשם שיינתן על ידי המנתח.
- טיפול פיזיוטרפי: טיפול זה מהווה חלק בלתי נפרד מהניתוח ויש לתאם תור לפיזיוטרפיסט מנוסה בטיפול בבעיות הכתף מבעוד מועד. במהלך הטיפול יש לדבוק בהמלצות הרופא המנתח. חריגה מהמלצות אלו יכולה להביא לפגיעה בתוצאות הניתוח.
סיבוכים אפשריים:
- סיבוכי ההרדמה: הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בתוספת שילוב משתנה של האמצעים הבאים: אלחוש אזורי המתבצע על ידי זריקה באזור בסיס הצוואר, הזרקת משככי כאבים לכתף והחדרת משככי כאבים דרך עירוי הנוזלים. במקרים נדירים יתכנו תופעות לוואי בחומרה שונה לתרופות אלו.
- פגיעה בכלי דם: ברוב המקרים מדובר בכלי דם קטנים ובדמם תת עורי שנספג עם הזמן אך במקרים נדירים יכול להביא לנזק משמעותי.
- פגיעה בעצבים: יכולה להיות קשורה להרדמה האזורית שמבוצעת על ידי מרדים או להליך הניתוחי עצמו, ברוב המקרים חולפת אך במקרים נדירים יכולה להביא לנזק משמעותי ולא הפיך כגון בחולשה, ירידה תחושתית וכאב אזורי משמעותי וארוך טווח המלווה בתופעות מקומיות וסיסטמיות (CRPS). לעתים נפגע עצב תחושתי זעיר באזור הניתוח ומופיעה תחושת כאב ורגישות יתר באזור.
- זיהום: במהלך הניתוח ננקטים אמצעים להוריד שכיחות סיבוך זה, כגון מתן אנטיביוטיקה והקפדה על סביבה סטרילית בחדר הניתוח ובאזור המנותח. אך במקרים נדירים יתכנו זיהומים המצריכים טיפול אנטיביוטי ואף ניתוחים לשטיפת המפרק.
- קישיון: הגבלת תנועה משמעותית צפויה בחודשים הראשונים לאחר ניתוח אך במקרים מסוימים מגבלה זו אורכת יותר מהצפוי ובמקרים נדירים אף מצריכה ניתוח לשחרור הידבקויות שנוצרות על ידי הגוף לאחר התיקון.
- פריקות: פריקה של המפרק המלאכותי היא אירוע נדיר. יש להקפיד להימנע מדחיקת הגוף על ידי היד המנותחת ותנועות חדות בשבועות הראשונים לאחר הניתוח בכדי להפחית סיכון זה.
- שברים: שברים בזמן הכנסת העוגנים או בעקבות חבלות לאחריו יתכנו אך אינם שכיחים.
- רפיון המשתל: רפיון הדרגתי של המשתל עם השנים יתכן, שכיחות סיבוך זה ירדה בשנים האחרונות עם שיפור הטכניקה הניתוחית ושימוש בעוגנים חדשים שמתוכננים להפחתת סיבוך זה.
